מימין לשמאל: ,ד"ר מיכל שילינגר ,ד"ר אסנת אלי וד"ר עינת צפון וטרינריות העמותה

עיקור וסירוס: למה הם חשובים ומתי הם מומלצים מבוסס על ראיונות עם הווטרינרים של העמותה למה חשוב לעקר כלבות וחתולות? העיקור מומלץ מבחינה רפואית. הוא מונע גידולים ברחם ובעטין. סרטן העטין הוא הסרטן הכי נפוץ בכלבות, אך אם עושים את העיקור לפני הייחום הראשון, יורד הסיכוי שהחיה תפתח סרטן זה לפחות מ- 1%! אצל כלבות, העיקור גם מונע תופעה הנקראת הריון מדומה, אשר נובעת מחוסר איזון הורמונלי. עיקור גם מונע את הסיבוכים של ההריון ושל ההמלטה וגם סיבוכים שלאחר ההמלטה, כגון רעלת הריון. יתר על כן, אצל כלבות וחתולות כאחת, העיקור מונע דלקות רחם, אשר עלולות לסכן את חייהן. אחרי הניתוח, רמת ההורמון הנקבי, האסטרוגן, יורדת, והדבר משפיע על ההתנהגות: הכלבה או החתולה רגועה יותר והעיקר, היא איננה בורחת מהבית ולא מסכנת בכך את חייה. העדר ייחום גם נוח יותר לבעלים: הכלבה איננה מדממת, ואין להקות כלבים-מחזרים או קרבות חתולים זכרים מתחת לחלון. בנוסף לכך, לבעלי כלבות מעוקרות וכלבים מסורסים יש הנחה משמעותית בתשלום אגרת הרישוי לעירייה. אבל הכי חשוב: העיקור בולם ריבוי גורים בלתי רצויים. מדי שנה, מומתים בארץ כ-100,000 כלבים, ואלפי חתולי רחוב מתים מרעב או נדרסים. לכן עיקור וסירוס הם הדרך היעילה ביותר לשיפור רווחת חיות מחמד. ומה עם אנשים שרוצים לתת לכלבה או לחתולה הזדמנות "לחוות" המלטה לפחות פעם אחת? זה מקרה קלאסי של "האנשה" של בעל-חי, כלומר, ניסיון לייחס לו רגשות ומחשבות של בן אנוש. מי שזקוק לחוויה כזאת הם אולי האנשים המעוניינים בגורים. לכלבה או לחתולה עצמה אין האימהות תורמת דבר מבחינת בריאותה הפיסית והנפשית. חייה יהיו מלאי סיפוק בחברת אנשים שאוהבים אותה ולאו דווקא בגלל שהמליטה גורים. עיקור של כלבה או של חתולה שכבר המליטה הוא מסובך יותר מבחינה רפואית, מפני שהרחם שלה גדול יותר ויש בו יותר כלי דם. משום כך הוא גם מסוכן יותר. בנוסף לכך, תוחלת החיים של כלבה או חתולה מעוקרת גבוהה יותר ובאופן כללי היא סובלת פחות מבעיות רפואיות. האם יש סכנה שהכלבה תשמין ותהפוך לעצלנית אחרי עיקור? הציפייה שהכלבה תשמין או תהפוך להיות עצלנית היא טעות נפוצה ביותר. ייתכן שבעיני הבעלים האופי של הכלבה ישתנה אך על פי רוב זהו רק המעבר מהאופי הגורי לאופי בוגר יותר, שהוא שונה ורגוע יותר. במילים אחרות, השינוי קשור בגיל ולא בעיקור עצמו. לפעמים יכול העיקור להשפיע על חילוף החומרים, אבל הגורם העיקרי להשמנה הוא חוסר פעילות גופנית ועודף מזון. לכן חשוב מאוד להקפיד על פעילות גופנית של הכלבה ולהגביל את המזון שלה לכמויות נכונות, במיוחד אם היא מגלה נטייה להשמנה. מתי כדאי לעקר? רצוי לעקר לפני הייחום הראשון. אצל כלבות הוא עשוי להופיע בין הגילאים 6 עד 12חודשים, תלוי בין היתר בגודל הכלבה. אצל חתולות, הייחום הראשון מגיע בדרך כלל בגיל 6 חודשים. אפשר לבצע את העיקור גם לכלבות וגם לחתולות מגיל 4 חודשים. מה הם היתרונות של סירוס כלבים וחתולים? מבחינה רפואית, הסירוס מונע גידולים באשכים ובבלוטת הערמונית בגיל מתקדם יותר, אבל יתרונותיו העיקריים הם בהשפעתו על ההתנהגות, כי הוא מוריד את רמת הורמון המין הזכרי, הטסטוסטרון. אצל חתול, הוא בדרך כלל מונע את סימון הבית אם הוא מתבצע בגיל צעיר. אצל הכלב, הוא מפחית את רמת התוקפנות אם היא נובעת מאופיו של הכלב (במקרה כזה מומלץ לסרס כמה שיותר מוקדם). אם התוקפנות מקורה בהפרעה אחרת, כגון טראומה, הסירוס לא יועיל. אפשר לבצע את הסירוס מגיל 4 חודשים. הסירוס לא יפגע לא ביכולת השמירה של הכלב ולא בשמחת החיים שלו. כלבים וחתולים מסורסים רגועים ונינוחים יותר, אינם בורחים מהבית, לא מנהלים קרבות על נקבות, ולכן חייהם טובים וארוכים יותר.

פסק הלכה המתיר עיקורים: הוראה הלכתית מאת הרב אבינר אודות עיקור כלבות תשובה: 1. נפסק "המסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור אבל אסור" (1). מה שלכאורה כסותר מה שנפסק: "האישה מותרה לשתוח עיקרין כדי לסרסה שלא תלד" (2). הבש תירץ שסירוס על ידי מעשה בידיים אסור, וסירוס בלי מעשה ישיר אלא על ידי השקאת סם מותר (3). והב"ח תירץ שמותר לצורך רפואה או משום צער לידה אבל ללא צורך, אסור. לכן עיקור נקבה על ידי ניתוח אסורה לפי הב"ש. אך מותרת לפי הב"ח אם יש בזה צורך של צער לידה או צורך רפואי אחר. 2. אך יש לדון אם בכלל יש אסור בנקבות של בעלי חיים אמנם כך סובר המגיד משנה (4) והמנחת חינוך (5): אבל הס"ז סובר שאין כלל דין סירוס בנקבה אלא שטעם האיסור הוא מפני שמסרס אותה על ידי מעשה כגון הכאה או בעיטה ואפילו בבהמה אסור משום צער בעלי חיים (6). אך כאן יהיה מותר כיון שהנתוח נעשה בהרדמה ואין צער בעל חיים. ויותר מזה כתב הנתיבות לשבת שטעם האיסור הוא משום חבלה. שאפילו חובל בעצמו פטור אבל אסור, וזה הטעם שמותר כוס של עיקרין ולפי זה אין איסור אלא באדם (7). 3. אם כן, יש לנו ספק ספקא, שמא הלכה הב"ח שסירוס מותר לצורך רפואי וזה נחשב צורך רפואי, ושמא הלכה כמ"ז שאין האיסור אלא משום צער בעלי חיים ובנדון שלנו יש הרדמה. הרי שיש כאן ספק ספקא באסור דרבנן, והדבר חוסך מבעל החיים צער חוזר ונשנה, לכן ודאי המקל יש לו על מה לסמוך. (1) שו"ע אח"ע ה יא. (2) שם יב. (3) שם ס"ק יד. (4) רמב"ם איסורי ביאה טז יא. (5) שאלת שלמה (הרב אבינר) חלק ו' עמוד 80 (6) שם מ"ק ו. (7) שם ס"ק ה. חתימה: שלמה אבינר הרב אבינר הבהיר שפסק הלכה זה תופס גם לגבי חתולות.