לטיפול במחלות כלבים וחתולים או לניתוח עיקור או סירוס, פנו למרפאת צער בעלי חיים ברחובות. לחצו כאן לפרטים
הטיפול בגורים

הגור החדש שלך יגרום לך עונג רב במהלך השנים הבאות. הוא יהיה לך בן לוויה קרוב, שותף למשחק וחבר נאמן. אבל לשם כך יהיה עליך להשקיע מעט מאמץ. יהיה עליך להתחיל לאמן את הגור שלך בעודו רך לימים, כדי שיגדל להיות בן בית רצוי ואהוב. בדומה לתינוק קטן, הגור החדש זקוק לסדר יום קבוע בכל הנוגע לזמני ההאכלה, השינה, המשחק והאילוף. פירוש הדבר, כמובן, שהגור שלך יזדקק להרבה התייחסות ותשומת לב. אנו מודעים לכך שאימוצו של גור חדש עשוי להיות כרוך בהרבה דאגות. לכן החלטנו לספק לך ולגור שלך בתחילת דרככם המשותפת מספר עצות מועילות בכל הנוגע לטיפולו. עם זאת אלו הן עצות ראשוניות בלבד. לקבלת הנחיות מפורטות יותר, מומלץ להסתייע באנשי מקצוע כגון וטרינרים ומאלפי כלבים או בספרות המיקצועית על גידול כלבים, המצויה בשוק.

הימים הראשונים בבית

כאשר תביא את הגור החדש שלך לביתך בפעם הראשונה, הוא ודאי יחוש מבוהל ומאוים. זכור, זוהי סביבה חדשה וזרה לו, ועליך להשתדל לתת לו את אותה מידה של נוחיות והגנה שהיו מנת חלקו בחברת אימו ואחיו. בימים הראשונים הוא עלול להיות עצוב ולא לקחת חלק במשחקים, הוא צריך זמן בכדי להכיר את הסביבה. אל תחסוך מהגור החדש גילויי שמחה ועידוד, אך אין ל"התנפל" עליו בליטופים, יש לתת לו לקחת את היוזמה. צריך לזכור שהגור איננו צעצוע ויש להתייחס אליו בהתאם, לא להרימו גבוה מידי ולא להפחידו. הענק לו הרבה אהבה ותשומת לב, והנח לו לחקור את סביבתו החדשה וללמוד להכירה. קולות רמים, נוכחותם של הרבה אנשים זרים וצעקות של ילדים עלולים להפחידו. קרוב לודאי שהגור שלך ירגיש געגועים ובדידות בלילות הראשונים. אל תתפלא לשמוע יבבות קורעות לב. בקבוק מים חמים מתחת לשמיכה שלו יכול להרגיע. כשיתרגל לבית הוא לא יזדקק עוד לשום דבר. אל תעניש אותו ואל תדבר אליו בטון כועס, גם אם הוא "מעד" וגרם ללכלוך או לאי סדר. בשלב מוקדם זה, גערותיך יגרמו לו רק לפחד ממך. התנסויות נעימות ויחס חם מצידך בימיו הראשונים של הגור בבית, יהיו בעלי השפעה חיובית על התנהגותו בטווח הרחוק. לאחר שהגור התרגל לביתו החדש ואל כל בני הבית, אפשר להתחיל לחשוף אותו לאנשים נוספים. קח אותו למפגשים משפחתיים או חברתיים, או הפגש אותו עם שכניך. כלבים הם יצורים חברותיים מטבעם, והגור שלך ישמח להכיר ידידים חדשים הולכים על שתיים. בשלב זה, עדיין אל תשאיר אותו לבדו לפרקי זמן ארוכים.

הדרך הנכונה להחזיק את הגור:

יד אחת תומכת בפלג גופו העליון והאחרת תומכת ברגליו האחוריות. הצמד אותו לגופך, כך יחוש בטוח ומוגן.

בחירת שם לגור

ייתכן שכבר מצאת שם מתאים לגור החדש, אך אם אתה עדיין מתלבט בנושא, הנה כמה עצות קטנות שיקלו עליך את המלאכה: לכלב קל לזכור שמות בני הברות המסתיימים בצלילים "אה" (א קמוצה) או "או" (בחולם), מאשר שמות בני הברה אחת, שאותם הוא עלול לבלבל עם פקודות קצרות כמו: "שב" או "בוא". לאחר שכבר בחרת לו שם, השתמש בו בעקביות ובתדירות גבוהה עד שהגור שלך יזהה אותו ויגיב אליו. אם תקרא לו בשמות חיבה שונים, אתה עלול לבלבל אותו ולהקשות עליו ללמוד את שמו.

מקום המרבץ של הגור

כלב זקוק לפינה משלו. הכן לו קופסת קרטון או מיטת כלבים, והצב אותם בפינה חמימה ומוגנת מרוח פרצים. (תוכל לרכוש ארגז נשיאה, שעשוי להיות שימושי ביותר במהלך חיי כלבך. אם החלטת לרכוש אחד, ודא שממדיו יתאימו לגור גם לכשיגיע למלוא גודלו.) מקום המרבץ שבחרת ישמש את הגור למנוחה ולשינה, ובו יחוש מוגן ובטוח. מאחר שאבותיו הקדמונים של הכלב חיו במערות, הגור שלך יחוש באורח אינסטיקטיבי בטוח יותר בכל מקום שיהיה דומה, ואפילו במידה מועטה, למערה. תוכל לרפד את מצעו בשמיכה ישנה וחמימה או במגבת רכה, והרי לך מקום מושלם לגור שלך. יש לשים עיתונים סביב מקום השינה כבסיס לחינוך ולניקיון. כבד את פרטיותו של הגור שלך כאשר הוא רובץ לו בפינתו: אל תגרור אותו החוצה משם סתם כך, בלי סיבה מוצדקת; הנח לו לצאת משם לכשירצה בכך. אל תניח לילדים להטריד אותו או להציק לו. עליו לחוש בטוח כאשר הוא מצוי בפינתו שלו. אל תגרור אותו בכוח אל פינתו כאשר עשה משהו "רע". אם תנהג כך, יצטייר המקום בעיני הגור שלך כמקום ענישה ולא כמקום מפלט נוח ומוגן. עד מהרה תשמח לגלות שהגור שלך מתכרבל לו מרצונו בפינתו כדי לנמנם מעט או לקראת שנת הלילה שלו בלי לייבב או לבכות, וכך תוכל להיות בטוח שהוא אינו "מסתבך בצרות" גם כאשר אינך יכול להיות לידו ולהשגיח עליו.

הזנת הגור

גור כלבים זקוק לכמות כפולה של מזון ביחס למשקל גופו אך מכיוון שקיבתו קטנה אין הוא יכול לאכול את כל הכמות בפעם אחת ועל כן יש לפצלה. חשוב לשמור על שגרת האכלה מסויימת. גור בן 6 שבועות עד 3 חודשים זקוק ל4- ארוחות ביום בשעות קבועות. גור בן 3 חודשים עד שנה זקוק לשתיים עד שלוש ארוחות ביום. האוכל המומלץ הינו מזון לגורים ללא תוספות, אולם אם יקשה עליכם להתבונן במנתו הלא מגוונת, ניתן במקרים חריגים אלו לתת תוספת של קוטג', גבינה, לחם וכו' (לא חלב, מזון מלוח ומטובל, עצמות, ירקות חיים, שוקולד ושאר מוצרים מסוכרים - ישנם חטיפים מיוחדים לכלבים). יש להמנע משינוי פתאומי בתזונת הכלב. למזון חדש יש לעבור בהדרגה. עם הגיעו לבית החדש ישנו סיכוי גדול מאוד שבימים הראשונים הוא לא יאכל או שישלשל ובמקרה זה יש לתת אורז ועוף (ללא עצמות) בכדי להקל על מערכת העיכול. אם המצב לא משתפר יש לפנות לוטרינר. עליך לזכור מספר דברים חשובים בקשר להזנתו של הכלב:

• אל תשאיר את המזון לאחר הזמן שהקצבת לכלב.
• יש לנקות את כלי האוכל כל פעם מחדש ולדאוג למים טריים בכל יום.
• כבד את פרטיותו. אל תטריד אותו בשעה שהוא אוכל.
• הנח את קעריות המים והמזון של הגור במקום שקט, הרחק מהמולת בני הבית.
• דאג שקעריות המזון והמים יהיו יציבות, כדי שהגור לא יהפכן בקלות.
• כמויות המזון שכלבך יאכל עשויות להשתנות בהתאם לגילו, טמפרטורת הגוף שלו, תנאי הסביבה ורמת פעילותו.

חינוך לנקיון (אילוף לשליטה ב"צרכים")

הצלחת החינוך תלויה ברובה במאמץ שתשקיע אתה ולא בכלב עצמו. התחל באילוף הגור שלך מייד. לגיל הכלב ישנה השלכה ישירה על מידת הצלחת חינוכו. שלושה חודשים הוא הגיל המוקדם ביותר, שבו תוכל לצפות מהגור להגיב לחינוך. התחל בכך שתרגיל אותו לזמני האכלה קבועים ולטיולים תכופים בחוץ. גורים אינם מלכלכים את המצע עליו הם ישנים אלא אם כן הם נאלצים לעשות זאת. הצעד הראשון, הגבלת שטח המחיה. אין להניח לו להסתובב חופשי בבית. הגור יבקש לצאת מתחום הפינה שלו ולעשות את צרכיו מחוצה לה ולכן יש לצפות מראש את הזמנים בהם זקוק הגור לעשות את צרכיו. אם הגור מסתובב במעגלים בחוסר מנוחה, מרחרח את הרצפה או מתיישב ומייבב ליד הדלת, סימן שהגיע העת לצאת. הרם אותו מיד וצא עימו החוצה.
לאחר שסיים לעשות את צרכיו, שבח אותו בשקט וחזור עמו הביתה. עד מהרה ילמד לקשר בין עשיית הצרכים לבין קבלת תשבוחות.

מתי תוציא את הגור החוצה:

• בקומו בבוקר.
• אחרי כל ארוחה.
• אחרי שינה.
• אחרי משחק מעורר.
• עם חזרתך הביתה לאחר שהשארת אותו לבדו במשך זמן מה.
• בטרם ישכב לישון בלילה.

הצורך לכרסם

שיני הכלב בוקעות בין גיל חודש לשישה חודשים. בתקופה זו הוא זקוק לכרסם דברים שיסייעו לו לבקיעת השיניים. הגור אינו בררן בכל הנוגע לכירסום; הוא יכול לכרסם את נעלך או את הרגל של הספה בסלון. תוכל למנוע נזקים כגון אלה, אם תספק לו חפצים מיוחדים מתאימים למטרה זו, כמו כדור גומי קשה (מספיק גדול כדי שלא יבלע אותו או ייחנק ממנו), או עצם מעור קשיח. אם תתן לגור אחת מנעליך הישנות, או כל חפץ ישן אחר, כפי שרבים נוהגים, יראה בכל הנעליים יעד מתאים לתאוות הכירסום שלו. אל תתן לגור שלך עצמות אמיתיות, מבושלות או לא מבושלות. הן עלולות להישבר לפיסות חדות שיפצעו את פיו או שייתקעו בלועו. שחק עם הגור שלך בכדור הגומי או בעצם העור הקשיח כדי לגרות את התעניינותו בהם. תן לו אותם כאשר תבחין כי הוא מתחיל ללעוס פריטים שונים בבית: אמור לו "לא" בתקיפות, הרחק ממנו את החפץ האסור, ותן לו את כדור הגומי או את עצם העור הקשיח שהכנת לו. כאשר הגור מתחיל לכרסם אותם, שבח אותו על התנהגותו הטובה. הוא יגיב בשמחה. סייע לגור שלך להימנע מגישה לחפצים ולחומרים אסורים בכך שתרחיק אותם מהישג ידו. במיוחד חשוב להרחיק ממנו תכשירי ניקוי, ממיסי צבע, ותכשירים כימיים אחרים המצויים בשימוש ביתי.

טיפול רפואי

חשוב לשמור על בריאותו התקינה של הכלב למן חודשי חייו הראשונים ובמשך כל חייו הבוגרים. צעד חיוני בהבטחת בריאותו התקינה של הגור הוא ביקור במרפאה הוטרינרית. חשוב שהגור יראה וטרינר יום-יומיים אחרי הגיעו לבית וזה בכדי לשאול שאלות ולראות אם יש לכם כלב בריא בבית. אל תדחה את הביקור - גורך עלול להיחשף למחלות מדבקות ומסוכנות ביותר. ישנם מספר חיסונים המומלצים ואף קבועים בחוק והם:
א. כלבת - הכלבת היא מחלה מסוכנת וקטלנית (גם לבני אדם) הפוגעת
במערכת העצבית. חיסון זה ניתן פעם בשנה ומקנה לבעליו רשיון החזקת כלב.
ב. משושה - . מגיל חודש וחצי- חודשיים מתחילה סידרת חיסוני המשושה:4 חיסונים ברווח של שבועיים האחד מן השני. (אחרי קבלת החיסון האחרון יש לחזור על החיסון פעם בשנה, יחד עם חיסון הכלבת).
הוטרינר יבדוק גם אם הגור סובל מתולעים במעיים. ישנם סוגים אחדים של טפילי מעיים הנוטים להתמקם בגופו של הכלב: תולעים עגולות, תולעי סרט ותולעי קרס. הוטרינר יטפל בבעיה ע"י מתן תרופה הולמת לסוג הטפיל.

נסיעה עם הגור

כל גור צריך ללמוד לשהות במכונית נוסעת, ולו רק כדי שתוכל בשלב זה להסיע אותו לוטרינר לטיפול רפואי או לבדיקה שגרתית. סביר שבמשך הזמן תרצה לצרפו אליך לנסיעות ארוכות יותר, ולכן רצוי להתחיל להרגיל אותו לכך מייד בהתחלה.

נסיעה במכונית

תחילה הרגל את הגור שלך לנסיעות קצרות טווח, של כעשר דקות, פעם ביומיים במשך כשבועיים. הגדל בהדרגה את משך הנסיעה, כדי שהגור שלך ילמד להסתגל לשהייה ברכב נוסע. מרבית הגורים סובלים בתחילה מבחילות בשעת הנסיעה ועלולים אף להקיא. כדי לשמור על ניקיון רכבך, כסה את מושביו ואת רצפתו ביריעות פלסטיק או בכל אמצעי הגנה אחר. אל תיקח אותו לנסיעה מייד לאחר הארוחה, במיוחד אם הוא סובל מבחילות. לאחר שהגור התרגל לנסיעות מבוקרות, והוא יושב במכונית נינוח
ורגוע, תוכל לצאת עימו למסע אמיתי. עם זאת, השתדל שנסיעתו האמיתית הראשונה לא תימשך יותר משעתיים. הגדל את משך הנסיעה בהדרגה. עצות אחדות לנסיעה עם הגור:
* אל תיתן לו לאכול במשך שעתיים עד שלוש לפני הנסיעה.
* צא עם הכלב לטיול, קרוב לשעת היציאה לדרך.
* אם הגור שלך רגיל לישון בקופסת קרטון, בכלוב או בארגז נשיאה,קח אותם איתך אם יש די מקום ברכב.
* קח איתך את הצעצוע או את השמיכה האהובים על הגור.
* הקפד לאוורר היטב את הרכב. אל תניח לגור שלך להוציא את ראשומבעד לחלון המכונית. חרקים מעופפים או גרגירי אבק עלולים לחדור לעיניו או לאפו ולפצוע אותם.
* עצור בכל שעה או שעתיים כדי לתת לגור שלך לשתות, להתהלך מעט ולעשות את צרכיו. חבר לו רצועה והחזק בה שעה שהוא מחוץ למכונית.
* לעולם אל תסיע כלב במשאית פתוחה.

שהייה במלון או באכסניה

אם אתה מתכנן לשהות במלון או בבית הארחה, וודא מראש שהגור שלך יתקבל שם בברכה. במלונות רבים אין מתירים להכניס בעלי חיים לחדרים. במקרים כאלה תידרש להיערך להשארת הגור במלונה בחוץ.

נסיעות לחו"ל

לכל מדינה יש תקנות משלה בכל הנוגע לכניסת בעלי חיים לתחומה. בדרך כלל, במרבית המדינות תידרש להציג תעודת חיסונים המעידה שהגור חוסן נגד כלבת, וכן אישור על כך שמצב בריאותו תקין. לבירור תקנות מדויקות, התקשר למשרד החקלאות של מדינת היעד או היוועץ עם שירותי ייצוא מקצועיים. אם בכוונתך להביא כלב מחו"ל לישראל, התקשר למחלקה הוטרינרית של משרד החקלאות לבירור התקנות הנוגעות בדבר. במרבית המדינות נהוג במקרה כזה להשאיר את הכלב במשך תקופה מסוימת בבידוד לשם מעקב, בטרם יקבל אישור כניסה לתחומי המדינה.