אילוף בסיסי

על כל מי שמגדל כלב מוטלת האחריות לאלפו שיתנהג כראוי ויישמע להוראותיו. כלב לא ממושמע, שאינו ניתן לשליטה, עלול להוות מטרד לסביבה וסיכון לבעליו, לבני משפחתו ולכל הסובבים. ידידך ההולך על ארבע יהיה בן לוויה הרבה יותר נעים אם תשקיע את הזמן הנדרש לאלפו כראוי. מרבית מאמני הכלבים המקצועיים ממליצים על גיל חמישה או שישה חודשים כגיל האופטימלי להתחלת האילוף היסודי. מומלץ להצטרף לקבוצת אילוף, שבה אפשר ללמוד הרבה בתחום, אך תוכל לאלף בעצמך את הגור שלך מהיום שבו הבאת אותו לביתך.

כיצד תלמד את הגור שלך את שמו

ראשית, הרגל את הגור לצליל של שמו בכך שתשמיע אותו פעמים רבות ככל האפשר. אמור את שמו בקול ברור ובאינטונציה נעימה כדי להסב את תשומת ליבו. עשה זאת תוך כדי משחק עימו, כאשר אתה מתכופף אליו כדי ללטפו או כאשר אתה ממלא את קערית האוכל שלו. תוך זמן קצר יבין שכאשר אתה או כל אחד אחר קורא בשמו, הכוונה אליו.
הקדם לקיים עם הגור שלך תקשורת לא-מילולית, כגון קשר עין. אמור את שמו, ואז, כאשר הוא מביט בך, דבר אליו ושבח אותו בהתלהבות. המשך לשמור על קשר עין עמו כל עוד תוכל (תוכל למקד אליך את מבטו של הגור בכך ש"תמסגר" את עיניך באמצעות כפות ידיך) ושבח אותו על כך. עד מהרה כלבך ילמד ליצור קשר עין אתך, וידע להבחין בין מבט מחייך של שביעות רצון, לבין מבט רציני בעל משמעות הפוכה.

קולר ורצועה

הרגל את הגור שלך לקולר ולרצועה. התחל עם קולר רך וצר, והשאר אותו על צווארו בקביעות עד שיתרגל אליו. לאחר מכן, צרף לקולר רצועה קלה, באורך מספיק שיגיע עד הרצפה, והנח לגור להתהלך אתה מספר ימים.
מטרתך בשלב זה היא להגיע למצב שתוכל לאחוז בקצה הרצועה מבלי לעורר התנגדות עזה מצד הגור. אחוז את הרצועה כשהיא מתוחה כלפי מעלה, ופתה את הגור שלך ללכת בעקבותך. אם הוא משתרך מאחור או שועט קדימה, כל שנדרש - תמיד - הוא משיכות קלות אחדות ברצועה. השתדל להתהלך כאשר הוא צמוד אליך, כדי שמשיכת הרצועה לא תגרום לו תחושת אי-נוחות ותעורר בו התנגדות לכך בעתיד.
עד כאן השלב הראשוני של אילוף לקולר ורצועה. תוכל להמשיך את תהליך האילוף כאשר כלבך יגדל.

כללים אחדים להבטחת אילוף מוצלח

• דבוק בלוח זמנים קבוע. הקצה זמן מיוחד לאילוף, פעמיים ביום, בשעות קבועות פחות או יותר. התחל עם פרקי זמן של בין חמש לעשר דקות, ובהדרגה הארך את משך הזמן. השגח שהאילוף לא יהיה ממושך מדי, ושהגור אינו מגלה חוסר מנוחה או קשיי ריכוז. הזמן הטוב ביותר הוא מעט לפני הארוחה; גור רעב מעט יהיה ערני ופעיל יותר מאשר כלבלב שזה עתה סיים את ארוחתו וכל רצונו הוא לנמנם.
• היה עקבי. שמור על אותה מילה ועל אותו טון דיבור כאשר אתה נותן פקודה מסויימת. אם אתה קורא לו: "בוא בלקי!" בקול רם ומעודד בתרגול אחד, אל תשנה את הקריאה ל: "בלקי, לכאן" בטון סמכותי בתרגול אחר. בלקי, קרוב לוודאי, יתבלבל ולא יגיב באופן הרצוי.
• היה תקיף. למד את הגור שלך שזה אינו משחק. נהג כך שהוא יבין שעליו להתייחס לתרגול ברצינות, כמוך. אם הוא נוטה להשתובבויות, או תולה בך מבט עצוב, תן לו להבין ש"פעלוליו" לא יסיטו אותך ממהלך התרגול.
• היה סבלני. גלה אורך רוח אם הגור שלך אינו תלמיד כה מבריק בתחילה כפי שציפית. הגור שלך יחוש בקוצר רוחך או בכעסך, והדבר יטריד את מנוחתו. נכונותו לשתף פעולה באילוף תקטן, והדבר יקשה על שניכם. אם אינך מספיק רגוע, דחה את מועד האימון.
• הגב מייד. הגב בדברי שבח או הערה מתקנת מייד לאחר שהגור שלך ביצע את פקודתך. אם הוא ממלא כראוי אחר הפקודה "בוא", שבח אותו בהתלהבות מוגזמת, גם אם הוא בא אליך ממרחק של שני צעדים. אם שגה בביצוע הפקודה, די ב"לא" קצר מפיך, הנאמר בטון רציני. לעולם אל תאמר "לא" בצמוד לשמו של הכלב. אל תכה את הגור שלך אם שגה, אל תנזוף בו ואל תגדף אותו. תגובה כזו תפחיד אותו. כלב שאולף בהצלחה צריך למלא את פקודות בעליו משום שהוא רוצה לרצות אותו ולא משום שהוא פוחד ממנו.
• שמור על גישה חיובית. תמיד סיים את התרגול ברוח טובה, כדי שגם אתה וגם הגור שלך תהיו שבעי רצון זה מזה ושניכם יחד מהפעילות המשותפת. חשוב שהגור שלך יפתח גישה חיובית לאילוף, וגישתו תלויה, כמובן, בזו שלך.

אילוף מתקדם

כאשר הגור הגיע לגיל שישה חודשים, תוכל להתחיל באילוף היסודי. בסעיפים הבאים תלמד איך ללמד את הגור למלא אחר כמה פקודות פשוטות: "שב", "השאר", "רגלי" ו"ארצה". מומלץ להעזר בספרות מקצועית הקיימת בנושא, ואפשר גם להעזר במאלף כלבים מקצועי אם אינך יכול להתפנות לכך בעצמך.

קולר חנק

במהלך האילוף, כלבך יזדקק לקולר חנק התואם את מידותיו. באמצעות קולר זה תוכל לאותת לו, על ידי משיכה קצרה ומהירה ברצועה, אם שגה במילוי הפקודות. אם הקולר מותקן כראוי, אין הוא מכאיב לכלב. כדי להתקין כראוי את קולר החנק, אחוז את הרצועה בידך הימנית, והרם את הטבעת בידך השמאלית, כך שתוכל ליצור לולאה. כאשר הרצועה עדיין בידך הימנית הרחב את פתח הלולאה ומקם אותה על צוואר הכלב כאשר הטבעת משתלשלת כלפי מטה. אם הטבעת לא תשתלשל כלפי מטה, אחיזת השרשרת לא תתרופף ברגע שהיא תשוחרר, והיא עלולה להכאיב לכלב.

"שב"

לעיתים אפשר ללמד את הגור את הפקודה "שב" בהדגמה פשוטה בלבד. אחוז את אחת מידיך מעל לראש הגור שלך, כשאגרופך סגור, כאילו אתה אוחז בה משהו. הגור יגלה עניין בידך, ויעקוב במבטו אחריה. כעת, הזז את ידך אל מעבר לראשו.
תנועה זו ודאי תגרום לו להתיישב. כאשר הוא עושה כך, אמור "שב". אם הגור שלך מתקשה ללמוד את הפקודה "שב" באופן זה, תוכל לסייע לו בכך: חבר רצועה לקולרו, ואחוז בה כך שיהא קרוב אליך. לחץ בעדינות על אחורי הכלב ומשוך בקלות ברצועה, תוך כדי אמירת הפקודה "שב". בשתי השיטות, הקפד לשבח את הגור שלך כאשר הוא אכן מתיישב. אל תיתן לו חטיף אהוב כפרס. שביעות הרצון שלך ותשבחותיך הן התגמול הטוב ביותר.

"ארצה"

כעת, משהגור שלך כבר יודע לשבת לפי פקודה, הוא לא יתקשה ללמוד גם את הפקודה "ארצה". פקוד על כלבך לשבת, והשתופף מעליו. משוך את רגליו הקדמיות ויישר אותן קדימה, תוך כדי לחיצה עדינה על שכמותיו, עד שהוא שרוע בתנוחת "ארצה". כעת אמור "ארצה". השאר את ידך על שכמותיו, כדי שישאר בתנוחה זו, וחזור שוב על ההוראה. כמו תמיד, שבח אותו על הצלחתו, אפילו אם הוא מצוי בתנוחה הרצויה רק משום שאתה לא מניח לו לקום. עד מהרה יבין את הפקודה וילמד למלאה כהלכה.

"רגלי"

לאחר שהגור שלך למד היטב למלא אחר הפקודה "שב", תוכל ללמדו את הפקודה "רגלי", שפרושה להלך לצידך ברצועה רופפת. אם הוא כבר הסתגל לרצועה, הוא ייטה ללמוד את הפקודה החדשה ללא התנגדות מרובה. התחל בכך שתפקד על כלבך לשבת לשמאלך. אמור "רגלי" והחל לצעוד, כאשר רגלך השמאלית פותחת.
משיכה קלה ברצועה תרמוז לו שעליו להצטרף אליך. אם הוא משתרך מאחור או שועט קדימה, משוך קלות ברצועה כדי שיהלך לצידך. שמור על קצב הליכה ועל כיוון הליכה קבועים. בכל פעם שכלבך סוטה מהדרך, משוך קלות ברצועה. בכל פעם שהוא מצליח במשימתו, שבח אותו בנדיבות. אם אתה משתמש בקולר חנק, הקולר עלול להתהדק על צוואר הגור או לגרום לו אי-נוחות בכל פעם שיגרר מאחור או ישעט קדימה. אם אי-נוחות זו לא משכנעת אותו לשוב ולהלך לצידך, משוך קלות ברצועה כדי להשיבו למסלול. לאחר שהגור למד את הפקודה הבסיסית, גוון מעט את מסלול ההליכה: התהלך בתצורות של הספרה שמונה, התפתל בין עצים או עשה פניות חדות שמאלה וימינה. כך תעורר את העניין של הגור ותגביר את שמחתו. מפעם לפעם הפסק ללכת ואמור לו "שב". התחל עם עצירות קצרות, לאחריהן תן את הפקודה "רגלי" והמשך בהליכה. לאחר מספר תרגולים כאלה, הגור שלך יתיישב מעצמו בכל פעם שתעצור. הרעף עליו תשבוחות בכל פעם שעשה זאת.

"השאר"

השתמש בטון דיבור שונה לפקודה "השאר". בשעה שהפקודות שלימדת את כלבך עד כה נאמרו בזריזות ובטון דיבור תקיף וסמכותי, הפקודה "השאר" צריכה להיאמר לאט יותר ובטון מתמשך.
הושב את הגור לצידך והחזק את ידך הימנית באוויר, בדיוק אל מול פניו, כאשר כף ידך פונה אליו. אל תניף את ידך באוויר בפתאומיות, הוא עלול להיבהל מכך. עשה זאת לאט ובנחת. השאר את ידך באותה תנוחה, אמור "ה ש א א א ר" מתמשך, ותוך כדי כך הסתובב ועמוד עם הפנים אל הגור. אחוז בחוזקה בקולר החנק למקרה שהוא ינסה לקום וללכת. אם ינסה לקום, אמור "לא. שב. השאר", והחזר אותו לתנוחה הרצויה. מטרתך הראשונית היא להביא את הגור שלך לכך שהוא יישב במקומו במשך חמש עד עשר שניות, ולחזור לצידו. אם הצליח "במשימה זו, אל תשכח לשבחו. הגדל בהדרגה את משך הזמן שבו תדרוש מכלבך להישאר בתנוחת "השאר". כאשר הוא מתמיד בכך בלא להזדקק להתערבותך הגופנית, התחל להגדיל את המרחק ממנו, בכל פעם בצעד אחד גדול נוסף לאחור. המשך להניף את ידך באוויר ולומר את הפקודה בקול, כדי שהוא ילמד ששני הסימנים ביחד, או כל אחד מהם לחוד, פירושו "השאר".
אל תאיץ בכלבך. תן לו מספיק זמן ללמוד את הפקודה החדשה כראוי. הלל ושבח כל הצלחה, קטנה ככל שתהיה.